בסוף 2005 נכנסו לתוקף חוקים שמשנים את מעמדו של העובד ואת זכויותיו בתכנון עתידו הפנסיוני .חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ( חוק קופות הגמל ) יצר שינויים מרחיקי לכת , לפחות תיאורטית , בנוגע לזכותו

של העובד לבחור את ההסדר הפנסיוני המתאים לו ( סוג והרכב קופת גמל , קרן פנסיה , ביטוח מנהלים ), לעומת העדר הזכות של המעסיק לשלול זכות זו , ויצר הגבלה משמעותית של אפשרות המעסיק למשוך כספים מקופ"ג של העובד . מה יעשו העובדים עם הזכות הזו שניתנה להם לתכנון העתיד הפנסיוני שלהם ?

ימים יגידו ..........

זכות הבחירה החוקית, שהוענקה לעובד מאפשרת לו מחד לבחור את קופת הגמל הספציפית הנראית לו

ומאידך לבחור את מטרת הקופהׁ ׁ(קופה הונית , קופת קיצבה ) .מעתה ואילך , לא יהיה לעובד פשוט, כי העולם החדש שונה לחלוטין מהעולם הישן בתחום בחירת האפיק הפנסיוני .עובד שילמד את הנושאים הללו ויפנה למשרדנו בתחום הפנסיוני ייטיב עם עצמו ועובד שידגור על הביצים עלול להפסיד כסף רב

"זכויות עובדים / ידיעון זכויות " – מאתר משרד התעשייה , המסחר והתעסוקה

שאלות ותשובות בנושא יחסי עבודה וזכויות עובדים

ביטוח מנהלים הינו למעשה תכנית, המאושרת כקופת ביטוח לשכירים לפי תקנות מס הכנסה, והכוללת חיסכון לגיל פרישה, בין אם באופן הוני או קצבתי (פנסיה), וכן ביטוח חיים למקרה מוות ואובדן כושר עבודה.
העובד והמעביד מפרישים לתכנית על חשבון מרכיב התגמולים ומרכיב הפיצויים, מהשכר המבוטח, לצורך רכישת הכיסויים כאמור וצבירת חיסכון לעת זקנה. להלן דוגמה.

במסגרת מדיניות הממשלה, לפיה יש לשאוף להגדלת החיסכון הפנסיוני, הועלתה תקרת ההפקדות המותרות לקופות גמל, קרנות פנסיה ותכניות לביטוח מנהלים. להלן טבלת תקרת שיעורי ההפקדות:

הפקדות מצד העובד והמעביד (לפי תקנה 19 לתקנות מס הכנסה ) :

1. עד תקרה של 5% למרכיב חשבון תגמולי עובד ומעביד, על המעביד והעובד להפריש הפרשה קבועה ושוטפת, כלומר לא ניתן כי המעביד יפריש לתכנית 3% והעובד 4%.
2. לאחר שהפקידו העובד והמעביד כל אחד 5% למרכיב חשבון קופת הגמל, ניתן להפקיד בשיעור שונה על ההפרש, לדוגמה העובד יוכל להפקיד 7% והמעביד 6.5%.
3. ישנן תכניות לביטוח מנהלים, בהן מסיבה כלשהיא לא ניתן להגדיל את ההפרשות לתכנית מ- 5% ומעלה. למשל, תכניות בהן קיימת הבטחת תשואה ממשלתית, או תכניות מסוג "מעורב" בהן הפרמיה מראש צמודה למדד ולא ניתן להגדילה. במקרים כאלו, ניתנת האפשרות להשלים את ההפרשה בתכנית ביטוח חדשה.

חוק ההסדרים - שנת 2000

ביום 31.12.1999 אישרה הכנסת את חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000), בתש"ס- 1999 (להלן- "החוק", או "חוק ההסדרים" ) .

החוק בא לתקן עיוותים קיימים במתן הטבות מס לקופות גמל ולקופות גמל לקצבה בשלבי ההפרשה והמשיכה. הצורך בתיקונים אלו נבע מהערות מבקר המדינה בדו"ח מספר 47 ומהרצון ליישם (באופן חלקי) את המלצות "ועדת ברודט".

במסגרת החוק תוקנו, בין השאר, סעיפים בפקודת מס הכנסה (להלן- "הפקודה") ונקבעו כללים חדשים לעניין קופות גמל לקצבה (קרנות פנסיה ותכניות ביטוח חיים מסוג "קצבה" "עדיף", "גימלא" וכו'. כמו כן, בוטל כפל ההטבה במס בעת החזרה מרצף קצבה ונקבעה תקרה להפרשות מעביד לקופת גמל לקצבה.

להלן התיקונים הרלוונטיים שקבע החוק:

הוספת סעיף 3 (ה3) לפקודת מס הכנסה
סעיף 3(ה3) עוסק בנושא הפרשות מעביד לתגמולים לקופת גמל לקצבה.
המצב החוקי, ערב חוק ההסדרים, נקבע בסעיף 3 (ה1) לפקודה. סעיף זה קובע תקרה שקלית להפרשות מעביד לתגמולים לקופת לתגמולים בגובה 5% ממשכורתו החודשית של העובד או מההכנסה המזכה כנמוך שבהם.

סעיף 3ה(3) מוסיף וקובע תקרה שקלית להפרשות מעביד לתגמולים לקופת גמל לקצבה בגובה 5% בקופת ביטוח (6% בקרן פנסיה) ממשכורתו החודשית של העובד או מסכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק, הנמוך שבהם.

בכל חריגה מתקרות אלו ייזקף החלק העודף מעל התקרה כהכנסת עבודה, בידי העובד, במועד ההפרשה.
תחולה- על כל התשלומים לפוליסות ביטוח וקרנות פנסיה החל מיום 1 בינואר 2000.

תיקון סעיף 9(7א)(ז)(2) לפקודה
לפני שחוק ההסדרים נכנס לתוקפו, עובד שפרש היה זכאי למשוך את סכום הפיצויים הפטור ממס ולייעד את יתרת הכסף למטרת קצבה (רצף קצבה). אם העובד חזר בו מרצף הקצבה, היה זכאי לקבל פטור נוסף ממס בשיעור של 20% בגין כל שנה החל מהשנה השישית ועד השנה העשירית.

התיקון בסעיף ביטל את האפשרות לקבל פטור נוסף בעת חזרה מרצף קצבה. יוצא אפוא, שמי שניצל את מלוא תקרת הפטור בעת הפרישה, לא יוכל לשוב וליהנות מפטור נוסף כלשהו על כספים אלו.

תחולה- לגבי פורשים מהעבודה עד 31.12.1999, שביקשו אישור לחזור מרצף קצבה, יחולו הכללים הישנים. לגבי עובדים שביקשו רצף קצבה לאחר 1.1.2000, יחולו הכללים החדשים.

תיקון סעיף 9א לפקודה
על פי סעיף זה, עובד המקבל קצבה ממעבידו זכאי לפטור ממס בשיעור של 35% מגובה הקצבה אך לא יותר מתקרת הקצבה המזכה.
כדי למנוע כפל מס (דהיינו, תשלום מס כפול על אותם כספים, פעם בשלב ההפקדה ופעם בשלב המשיכה), הוסף בסעיף זה פטור ממס לסכומי קצבה שמקורם בהפקדות שכבר מוסו בעבר. בתיקון האמור גם הוגדר המושג :קצבה מוכרת" (קצבה שמקורה בהפרשות המעביד שחויבו במס בעת ההפרשה על פי סעיף 3(ה3) או בסכומים שהפקיד העובד ולא היה זכאי בגינם לניכוי לפי סעיף 47 לפקודה).
הפטור החדש הוא הגבוה מ- 35% מהקצבה המזכה או סכום הקצבה המוכרת. היוון של קצבה פטורה, פטור ממס ובלבד שאינו עולה על היוון של 35% מקצבה מזכה או היוון הקצבה המוכרת, הנמוך מביניהם.
תחולה- לגבי כל קצבה שתשולם לאחר יום 1.1.2000.

תיקון סעיף 87 לפקודה
על פי סעיף 87 לפקודה והתקנות שנקבעו מכוחו, משיכה כסכום חד פעמי של כספי התגמולים בקופת גמל לקצבה שלא בתום תקופה פטורה ממס.
כדי למנוע משיכה מוקדמת של סכומים שיועדו בעת ההפקדה לקצבה, תוקן הסעיף כך שכספים שישולמו על ידי קופת גמל לקצבה או שלא בדרך של קצבה, ייחשבו כתשלום שלא כדין ויחול עליהם מס לפחות בשיעור של 35% או לפי שיעור המס השולי של המבוטח, לפי הגבוה מביניהם (שיעור המס עשוי להגיע ל- 50%).
תחולה- על כל התשלומים לפוליסות חדשות וקיימות החל מיום 1.1.2000.
 

1. הוספת נספח ההון התאפשרה רק לגבי פוליסות מסוג "עדיף" ופוליסות גמלא א' וגמלא ב' משתתפות ברווחים, אשר הונפקו לפני 31 באוגוסט 2001.
    
2. הנספח אינו נחשב כפוליסה חדשה (עם זאת הנספח קיבל אישור של קופת גמל חדשה).
    
3. כספים אשר יועברו מהפוליסה הבסיסית לטובת הנספח ההוני ייחשבו, לעניין ערכי הפדיון, על פי תאריך ההפקדה המקורי שלהם בפוליסה הבסיסית ולא על פי תאריך העברתם לנספח ההוני (עובדה המדגישה כי ההתייחסות לנספח ההוני ביחס לפוליסה איננו פתיחת פוליסה חדשה, אלא תוספת לתנאי הפוליסה הקיימים).
    
4. יחס ריסק-חיסכון נשאר זהה ליחס הקבוע בפוליסה המקורית.
    
5. נספח ההון מבוסס על טבלאות תוחלת חיים עדכניות המוזילות את עלות הריסק וכתוצאה מכך סכומי הביטוח גבוהים יותר בהשוואה לפוליסה המקורית. סכומי הביטוח הגבוהים יותר יוצרים מצב של היעדר מיון של המבוטחים ולמעשה מאפשר למבוטח חולה לקבל סכום ביטוח גבוה יותר ללא חיתום מחדש. חברות הביטוח התמודדו עם בעיה זו בשתי שיטות:
   
    
   • א. במקרה של הגדלת סכום הביטוח במלוא שיעור הגידול כתוצאה משינוי בסיס תוחלת החיים, נקבעה תקופת אכשרה אשר בה לא יהיו יורשי המוטב אם נפטר זכאים לתוספת סכום הביטוח, כתוצאה מהנספח. אם המוטב ילך לעולמו בתוך תקופת האכשרה, אזי יוחזרו ליורשי המוטב הפרמיות אשר שולמו בגין הגידול בסכום הביטוח.
   • ב. קיטום סכומי הביטוח לגובה מסוים (לדוגמה 80% מסכום הביטוח בפוליסה) ושאר הפרמיה תופנה ע"י המבוטח לחיסכון. אם המבוטח יהיה מעוניין בהגדלת סכום הביטוח, יתבצע חיתום על ההפרש.

1. בפוליסה מסוג "עדיף" הוני משתתף ברווחים, אשר מיועדת לצבירת חיסכון הוני בתום תקופת הביטוח (משיכה חד פעמית), באפשרות המבוטח, לייעד חלק מהפרמיה המופקדת לפוליסה או כולה, לטובת מסלול קצבה, כך שבתום תקופת הביטוח יימשכו הכספים הנובעים מהפקדות אלו בדרך של קצבה חודשית עד יום מות המבוטח. נספח הקצבה יאפשר לפצל את ההפקדות בפוליסה המקורית להון ולקצבה, ובדרך זו גם למקסם את הטבות המס.
2. חלוקת הפרמיה בין מרכיב החיסכון למרכיב ביטוח החיים ("ריסק") לא ישתנה עקב הוספת נספח הקצבה. למשל, אם ברשות המבוטח פוליסה הונית, בה 80% מהפרמיה מיועדת לחיסכון הוני ויתרת 20% לצורך קניית ריסק, הרי שגם כעת, הפרמיה לטובת מסלול הקצבה תחולק באופן הבא- 80% לקניית קצבה, 20% לריסק.
3. ערכי הפדיון בפוליסה הינם ערכי הפדיון המקוריים, ואין בהוספת נספח הקצבה משום פגיעה בערכי פדיון אלו.
4. נספח הקצבה יחול רק על הפקדות חדשות החל מיום 1.1.05, ובכל מקרה הוספתו תתאפשר רק לגבי הפקדות מתחילת אותה שנת מס בה נתווסף הנספח.
5. יצוין כי באפשרות המבוטח לחזור בו מבחירתו להוספת נספח קצבה לפוליסה, לגבי פרמיות חדשות.